• Yarden Natsia

50 OVER 50

מגזין פורבס היוקרתי פרסם לפני מספר שבועות את הטייטל היוקרתי החדש שהוא מציע- 50 מעל 50.

עד היום הכרנו את ה-30 מתחת ל-30 המפורסם של המגזין, המתעד ומהלל את 30 הצעירים שהצליחו בענק לפני שעוד מלאו להם שלושים שנה.




אממה, השינוי החדש שקורה מתחת לאף שלנו, אומר לנו הרבה מאוד על השינוי שהחברה, והעולם עוברים.

מנטליות ה- Fear of missing out FOMO כבר נשארת מאחורה, JOMO- Joy of Missing Out מתחיל לקבל מקום חדש בחיינו.


תוחלת החיים הולכת וגדלה, איכות החיים רק עולה, והגיע הזמן שאנחנו נגיד את זה- להזדקן זו לא מילה גסה.

יש משהו בקבלה והכלה של הבגרות, הזקנה, המסע שאנחנו עוברים בחיים שהוא מבורך.


אני מוצאת את עצמי הרבה פעמים שופטת את עצמי, כועסת, מתוסכלת שהגעתי לגיל 26 ועדיין לא הספקתי את כל הדברים שחשבתי שאספיק עד הגיל הזה. מתוסכלת שדברים קורים בצורה יותר איטית ממה שדמיינתי או חלמתי.

הרי בכל מקום מספרים לי שזה הכי נחשב להצליח מוקדם, במקרה של פורבס זו המנטליות של "פג-תוקף", אם לא הצלחת לפני גיל 30… אז מה זה כבר שווה? זה מאוחר מדי..


אבל לראות את השינוי שפורבס מובילים (חד משמעית long overdue) אבל עדיין ניתן להם את הקרדיט, משנה את העולם. משנה את ההבנה שלנו כלפי המסלול האישי שלנו, וכלפי ההכלה וההבנה בזה שלכל דבר יש את הזמן שלו.


בסוף, אם אנחנו בוחרים לרדוף אחרי דברים שיקרו בטרם עת, הם ריקים מתוכן. אני באמת מאמינה שלכל דבר יש את הזמן שלו.. ובזמן הנכון, כשזה באמת נכון לנו ולא בשביל הכותרת או התואר שנקבל על כך שקרה מוקדם---זה יגיע בזמן שזה צריך וימלא אותנו בהרגשת מיצוי בדיוק כמו שזה צריך.



עניין הזקנה/ הבגרות מרגיש לי מאוד "רגיש" אצל נשים, אבל הוא גם לא פחות חשוב אצל גברים וכל האנשים. לפעמים לשחרר, לתת לדברים לקרות, וליהנות מהדרך במקום לתת לפחד של מה נפספס אם לא, לנהל אותנו.. זה כל מה שחסר לנו מלכתחילה.


עם עלייה במחלות נפשיות, בחרדות, ודכאונות שכולנו חווים, הדבר הקטן הזה של הרשימה החדשה של פורבס, 50 מעל 50, משחררת.


נותנת לנו זמן לנשום, לא לרדוף, לתת לדברים לקרות בזמן שלהם… ובינתיים ליהנות מהדרך. כי גם כנשעבור את גיל 50, אנחנו עדיין נהיה רלווטניים, גם פורבס מאמינים ככה.


91 views1 comment